top of page

פרשת 'קדושים'

תמונת הסופר/ת: Daniel BensadounDaniel Bensadoun

קדושים תהיו!

פרשתינו פותחת בבקשה מהקב"ה מאוד מוזרה (ויקרא יט, ב):

 דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם:


כמה שאלות עולות מיד:

א.  מדוע דוקא בפרשה זו יש לכנס את כל עדת בני ישראל?

ב.  מה זה אומר להיות קדושים?

ג.  וכי מפני שה' קדוש זה אומר שגם אנחנו מסוגלים להיות קדושים?

ד.  מדוע דוקא בפרשתנו וגם בפסוק זה מצויין שאני ה' אלהיכם?

ה.  בנוסף כדי להחריף את השאלה אנו רואים שיש בפרשתנו חזרה על כל עשרת הדברות, מדוע?


כדי להשיב על שאלות אלו ולהבין את המסר המרכזי שהקב"ה רוצה להעביר לנו, עלינו להתחיל להתבונן בדברים.

לשם כך, נראה את דברי חז"ל בספרא (קדושים פרשה א עד פ"א אות א) העונים על שתי השאלות הראשונות:

'וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, מלמד שהפרשה נאמרה בהקהל ומפני מה נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלוים בה, קדושים תהיו, פרושים היו קדושים תהיו'.


הדבר תמוה, וכי פרשה זו בלבד נאמרה בהקהל? הלא לכאורה נראה שמשה רבינו אמר את כל התורה בהקהל!

לזה משיבים מספר חכמים שהדבר לא כפי שחשבנו, אלא שכל התורה אמנם נאמרה לכל ישראל, אך לא לכולם יחד. אך כאן, נאמרה לכל ישראל יחד.


כיצד היה סדר הלימוד הרגיל בשאר התורה? דבר זה מסופר בתלמוד (עירובין נד:):

תנו רבנן, כיצד סדר משנה?[1] משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו (לימודו). נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן, נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן, נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד. נסתלק משה, ושנה להן אהרן פירקו. נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה.


ועל זה אומרים חכמינו[2] שבפרשתנו לא היה הדבר כך אלא כולם יחד, מפני שרוב גופי תורה תלוים בה.

ומה כוונת הספרא? מי הם אותם רוב "גופי תורה"? ולשם מה צריכים כולם להיות יחד?


אלא הכוונה היא שבפרשתנו נשנו ונרמזו עשרת הדברות שהם עיקרי התורה, ומהם מסתעפים כל המצוות. לעיקרי התורה כל ישראל צריכים להיות מלומדים בהם ולא רק הגברים כמו בד"כ.

מכיוון שהמטרה העיקרית של פרשתינו היא ללמד אותנו שעלינו להיות קדושים, לשם כך עלינו לקיים את כל התורה.


מוסיף רבי יצחק אברבנאל שאפילו מצוות שהיינו חושבים שהינם נלמדות בשכל האנושי עלינו לקיים אותן דווקא מפני שה' ציווה ולא מצד ההגיון האנושי בלבד. על כן, פתחה התורה בדוגמת מצוות כיבוד אב ואם, דבר שהיינו יכולים לחשוב שהוא טבעי. אך לא כך הדבר, אלא בשביל להידבק בה', לשם ה' ומשום שה' ציווה.


אך הדברים עדיין לא ברורים. מהי המצווה "קדושים תהיו"? ואיך אפשר לצוות על אדם להיות קדוש כי ה' קדוש? וכי אנחנו במדרגתו?

חז"ל מסבירים לנו בספרא (שם) שעלינו להיות פרושים אבל אנחנו עוד לא יודעים ממה להיות פרושים.

רש"י מסביר שהפרישות היא מן העריות ומן העבירות אשר הם מסוג העריות. אלא שפירושו תמוה, הרי חז"ל לא ציינו שהפרישות היא דווקא מן העריות!


על כן, הרמב"ן מפרש שהדבר לא כך, אלא שהפרישות היא מכל ענייני תאווה ומותרות, שהרי אם לא נאמר כך ימצא אדם "הנבל ברשות התורה" שיעשה רק דברים מותרים אך יהיה שטוף בכל תאוותיו בין באכילה ובין  בשתיית יין או שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות. וודאי שזאת לא כוונת ה' ב"קדושים תהיו"! אלא הכוונה לקדש עצמנו במה שהתיר ולצמצם גם במה שהותר לנו.


האמת שאין סתירה בין דברי רש"י לדברי רמב"ן. כולם מסכימים שיש לאדם לפרוש מכל הצדדים החומריים וגם מה שאדם צריך לעשות בעולם הזה או מצווה, הכל צריך להיות מכוון לשם שמים ולא לשם הנאתו הפרטית. עם זאת, רש"י הדגיש את הפרישה מן העריות ושאר עבירות מסוג זה משום  שהן שורש כל התאוות והעבירות ומהן כל ההימשכות אחר הצדדים החומריים, כלומר היפך הקריאה לחיות בקדושה.


נשאר לנו רק שאלה אחת, כיצד הקב"ה מבקש מאיתנו להיות קדושים כמותו? וכי מלאכים אנחנו? התשובה לכך פשוטה. כפי שמסביר האור החיים הקדוש, עם ישראל דבק בקב"ה "ואתם הדבקים בה' אלהיכם" משום שכך הקב"ה ברא אותנו, עם נשמה שנתן בנו הדבוקה בו. אך עלינו לא לפגוע בטבע האלהי הזה שנטע בנו.


על כן, הציווי "קדושים תהיו" אינו אלא: תקיימו את התורה והמצוות כדי שלא תפגעו באותה הטבעיות שכבר ניטעה בכם אשר שורשה בעשרת הדברות ותוכנם נטועים בנשמתנו וחיי עולם נטע בתוכנו.


לכן הקב"ה ציווה לומר פרשה זו בהקהל, כי היא יסוד ושורש כל התורה אשר שווה לכל נפש מישראל! אנשים נשים וטף, להיות דבקים בקב"ה ולהיות קדושים כמותו, וזאת משום שה' הוא אלוהינו שיצר אותנו ככה כמותו.


שבת שלום ומבורך!


[1] כלומר: כיצד היה משה רבינו שונה ומלמד לישראל התורה?

[2] הראב"ד והרא"ם והקרבן אהרן (על הספרא) ועוד.


11 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פרשת 'בחוקותי' - מאמר עיוני

פרשתנו מסיימת את ספר ויקרא – תורת כהנים ופותחת בפסוק מאוד לא ברור (ויקרא כו, ג): 'אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י...

פרשת 'בהר'

פרשתנו מלמדת אותנו איך לחיות את החיים החומריים שבארץ ישראל הארץ המובטחת מתוך קדושה, ולשם כך עלינו לשבות מן עבודת הקרקע במשך שנה מתוך השבע...

פרשת 'אמור'

פרשתינו פותחת באיסור טומאת מת לכהנים, אך אנו לא חיים היום בכלל במודעות  של הטומאה כפי שהיה בזמן בית המקדש. על כן, עלינו לברר נושא זה ביתר...

Comments


bottom of page